איך מתמודדים עם חרדה כלכלית-פיננסית

“אני מפחדת להיכנס לחשבון הבנק”
“אני אף פעם לא יודע איך ייגמר החודש”

כך אמרו לי זוג מקסים ממרכז הארץ, שהחליטו להגיע לייעוץ כלכלי וגם נתנו לזה שם: “אנחנו בחרדה כלכלית יומיומית.”

מה זה חרדה כלכלית? המשכתי לשאול, והם ענו שהם כל הזמן דואגים; שהם לא באמת יודעים מה קורה אצלם במשכנתא, בתיק הביטוח ובניירת הפיננסית בכלל.

היא פוחדת להיכנס לחשבון הבנק, וכשהוא נכנס לחשבון הוא מתקשה להירדם בלילה… וככה עשר שנים ברציפות הם חיים בתחושה מתמדת של חוסר אונים כלכלי.

“כל ההחלטות שקיבלנו מסתבר שהיו שגויות. מעולם לא פנינו לייעוץ מקצועי, וכל העצות שקיבלנו מהמשפחה לא היו משהו… מסתבר. כי להגיד לנו לא לקנות או לא לטוס – לא באמת עזר לנו.”

מה זה חרדה פיננסית?

דאגה מתמדת, לחץ, פחד, חוסר שקט או הצפה רגשית הקשורים למצב כלכלי: חששות לגבי ניהול הכספים, יציבות הכנסה או קושי לעמוד בהתחייבויות פיננסיות.

זה יכול להיות זמני, כמו למשל לפני מעבר דירה או חתונה של ילד; וזה יכול להיות מתמשך עקב הלוואות, חובות, חדלות פירעון, הפסקת עבודה ועוד. לעיתים קרובות המצבים האלה מלווים בהפרעות שינה, כאבי ראש, מיגרנות, כאבי בטן ועוד.

כמה נתונים מעניינים לגבי חרדה כלכלית-פיננסית בישראל (מתוך מעריב 26.6.2023):

• יותר ממחצית הציבור נמצא בחרדה כלכלית-פיננסית בשל יוקר המחיה.
• שני שליש מנוטלי המשכנתאות חוששים כי לא יצליחו לעמוד בהחזרים החודשיים.
• 93% מהציבור יצמצמו הוצאות כתוצאה מעליית המחירים – בעיקר רכישת מזון, מסעדות, אופנה, בילוי וחופשות.
• ככל שרמת החיים יורדת כך עולות רמות החרדה והחשש.

אז מה עושים עם זה?

עובדים בשלבים:

• ידע ומודעות
• למידה והתפתחות
• מעקב אחר הוצאות
• חיסכון ובניית תקציב בלת”מ

1. ידע ומודעות
לעיתים זה חלק גדול בפתרון. ההבנה שיש קושי או אתגר שחוזר על עצמו שוב ושוב – והדרך היא לעצור. לנשום ולחשב מסלול מחדש. להבין שעלינו לקבל החלטה ולבחור לנהוג אחרת. להבין שלא ניתן לעשות אותו דבר ולצפות לתוצאות אחרות.

מניסיון, לא תמיד יש בשלות של שני בני הזוג לתהליך; ובכל זאת שיתוף הפעולה חשוב מאוד. כי אם נתרמים לתהליך תמיד זה מצליח. גם רישום של הוצאות מעלה את רמת המודעות, כי אז אני שם לב שאני מוציא הרבה כסף על אוכל בחוץ, או רכישה בחנויות נוחות או סתם קפה לדרך מדי יום. מודעות היא גם לאמונות, לדעות ולמחשבות שלנו על כסף; ואם דעתנו שלילית אז זו תהיה מנת חלקנו. ותחשבו על זה.

2. למידה והתפתחות
לקחת על עצמנו כל יום, או לפחות פעם בשבוע, ללמוד משהו פיננסי אחד קטן. למשל מה זה ריבית פריים, מה זה עמלת ערוץ ישיר, מה זה השקעות, איזה סוגים יש ועוד. ידע זה כוח והלמידה תשחרר לנו את הפחד.

3. מעקב אחר הוצאות
הדפיסו 3 חודשים של חשבון העו”ש והאשראי שלכם; סמנו במרקר כמה הוצאתם בכל חודש על מזון, ביגוד, בילויים וביטוחים – ועשו ממוצע של 3 חודשים אחרונים. שבו שנייה עם הנתונים והתבוננו בהם.

מה טוב לכם ומה מיותר? מה מקדם אתכם ומה מעכב? על מה אפשר לוותר ולמה אפשר לשים לב בחודש הבא? בלי שום שיפוט או ביקורת. בנו לכם תקציב רצוי – כזה שמתאים לערכים שלכם, לרצונות ובעיקר ליכולות הכלכליות שלכם.

4. חיסכון
צרו מצב שבו כל חודש תוכלו לשים כסף בצד, גם לחיסכון קבוע וגם לקרן חירום עבור מצבים בלתי צפויים / לא מתוכננים. לפי “חוק השבע” משהו בבית יתקלקל כל שבע שנים בממוצע, וידרוש תיקון בעלויות כאלה ואחרות. מוטב להיות מוכנים מראש מאשר להיות במינוס בבנק או להידרש להלוואה.

לסיכום בנימה אישית

צריך לזכור שחרדה כלכלית / פיננסית, כמעט כמו כל חרדה אחרת, באה והולכת בגלים. היא מתחילה בקטן, מתגברת ואז יורדת. חרדה היא רגש בתנועה, emotion. צריך לתת לה מקום ולאפשר לה לחלוף.

אם נתעלם – לא יעזור. אם נכחיש – גם לא יעזור. אם נבין שזה רגש קיים, אך כזה שלא מנהל אותנו יותר כי יש לנו את כל הידע לפעול אחרת – נהיה במקום אחר.

אני משלבת הן את ניסיוני רב השנים בכלכלת המשפחה – והן את שיטת “פסיכו-תורה-פיה”, הפועלת לפי עקרונות הפסיכולוגיה וחוכמת היהדות העתיקה. שילוב זה מאפשר להתמודד עם פחדים שונים ולשחרר אותם, כולל פחדים פיננסיים וכלכליים.

לפרטים ולתיאום פגישת ייעוץ – אני כאן בשבילכם >>