דילמות תעסוקתיות, חרדה תעסוקתית ודאגות סביב נושא הקריירה – כל אלו מעסיקות שכירים בארגונים או מחפשי עבודה הנמצאים בין עבודות.
דילמות וחרדות אלו מעסיקות אותנו בין שאנו עצמאים או שכירים. אני מאמינה שהתלבטתם לפחות פעם אחת בחיים גם בענייני הקריירה שלכם.
זה לגיטימי לחלוטין. רבים תוהים בינם לבין עצמם “האם אני נמצא/ת בתחום הנכון עבורי?”; “האם אני ראוי/ה לתפקיד טוב יותר?”; “מה יקרה אם אאבד את מקום העבודה שלי?” וכן הלאה.
כאן המקום לציין שזה נפוץ בעיקר בקרב דור ה-Y, ילידי שנות ה-80 וה-90. כ-31% מהם מתמודדים עם הדילמות הללו, וזאת בהשוואה ל-27% בקרוב דור ה-X שקדם להם (ילידי שנות ה-60 וה-70), וכן 24% בדור הבייבי בום (שנולדו אחרי 1945).
מתי הדילמה התעסוקתית תהפוך לחרדה?
כלומר לעיסוק אובססיבי, דאגת יתר, אי שקט ומתח תמידי.
ראוי לשים לב מתי התחילה החרדה לפגוע גם במצב בריאותכם הגופנית והנפשית: חוסר שינה והפרעות שינה אחרות, מחשבות טורדניות בלילה, עלייה או ירידה משמעותית במשקל, חוסר איזון כללי ועוד.
מניסיוני המקצועי במשך שנים רבות, מצאתי שבחברות הייטק וסטארט-אפ המתח והקושי עולים בתקופות של גיוס כספים. “מה יהיה אם לא נגייס?”; “מי יהיה הבא בתור ‘להצטמצם’?” וכן הלאה.
כמו כן מצאתי שזה קיים לא מעט גם בבנקים בישראל; אם בתקופת מהלך של איחוד סניפים או בעת רכישה של בנק אחר – שהביאו לפיטורים המוניים.
גם מנכ”ל או מנהל חדש שמגיע לחברה או למחלקה, ורוצה לרענן את השורות ולייעל תהליכים – עלול להוות איום על העובדים (בחזקת “לא ידע את יוסף”).
שום דבר לא ידוע, לא שנה לא שבוע
יש נטייה לחשוב שרק במערכת יחסים במשפחה או במערכת זוגית נשבר הלב. השנים לימדו אותי שזה קורה גם במקומות עבודה.
לדוגמה – הגיעה אליי נועצת שפונתה לחדר מיון, לאחר שיחת שימוע במקום העבודה. כולם חשבו שמדובר באירוע לבבי, אבל הסתבר שהיא פשוט נכנסה להתקף חרדה בלתי נשלט.
במקרה אחר נועצת התקבלה למשרת חלומותיה בהייטק, עם שכר של 32,000 שקל; אבל לאחר חודשיים גילתה כי התפקיד שהובטח לה שונה לחלוטין ממה שהיא עושה בפועל.
היא תיארה את הסיטואציה כשברון לב של ממש. לא רק שהיא עזבה מקום עבודה בטוח כדי להתקדם מבחינה מקצועית וכלכלית, אל שבפועל התפקיד קטן יותר ממה שסוכם – וכעת היא תקועה.
שברון לב מסוג אחר במקום עבודה יכול להיות בצורה של סביבה רעילה ולא נעימה: מנהל כעוס ולא נעים, חשש לומר משהו לא לעניין שמא תעלה ביקורת ועוד. כמו כן דילמות וחרדות עלולות להתפתח כתוצאה מפיטורים כואבים, מפתיעים או לא מכובדים.
אז מה עושים? קמים והולכים? איך מתמודדים עם כאב הלב הזה?
אתם לא לבד
חוויתם חרדה תעסוקתית? לפחות אפשר להתנחם חלקית בעובדה שאתם לא לבד. אנשים רבים עברו ועוברים דברים דומים. אז מה עושים?
1. בדקו
האם זה בשליטתכם או לא? מה שבשליטתי אני יכול לשנות או לתקן, ומה שלא בשליטתי אני צריך ללמוד לקבל, להכיל או אולי לבחור אחרת.
2. אל תמהרו לעזוב
עצרו רגע, נשמו וחשבו מסלול מחדש. אני מאמינה שאין מקריות והכל מדויק, לפי צורכי ההתקדמות וההתפתחות שלנו בעולם. אם נבין מה אפשר ללמוד מהסיטואציה החדשה הזו, ככל הנראה לא נפגוש שוב את אותה הדילמה במקום עבודה אחר.
3. איפה זה פוגש אתכם
האם אתם מכירים את זה גם ממקומות עבודה אחרים? למשל: “הבוס שלא רואה אותי”; “לא סופר אותי”; “לא מחשיב / מקשיב לדעתי”. האם אני פוגש/ת את זה בחיי גם במקומות אחרים?
4. עשו כמיטב יכולתכם
דאגו אתם לרווחה שלכם: אוכל בריא, שינה מספקת, נשימה, פעילות ספורטיבית וכן הלאה. סדר יום קבוע שמקדם בריאות, תמיד מסייע להפחית חרדה.
5. קבעו גבולות ברורים
הפרידו בין העבודה לחיים האישיים. היום, כשהכל מעורב ומעורבב, קשה לעשות את ההפרדה – ועדיין חשוב להגדיר זמן לכל דבר. כך אולי תימנעו מעבודה יתרה או לא בפרופורציה. יצירת איזון טוב יותר בין עבודה לחיים תסייע להפחית חרדה תעסוקתית.
6. תקשורת
תקשרו עם הממונה עליכם. אם היבטים מסוימים בעבודה גורמים לחרדה, שקלו לדון בחששותיכם עם הממונה או המנהל. ייתכן שהם יוכלו לספק תמיכה, לבצע התאמות בעומס העבודה או להציע משאבים שיעזרו לכם לנהל את הלחץ בצורה מיטבית.
7. סביבה תומכת
דברו עם עמיתים לעבודה, חברים או בני משפחה על החרדה התעסוקתית שלכם. שיתוף הרגשות והחוויות יכול לספק הקלה, ועשוי להציע נקודות מבט שונות או עצות מועילות.
8. נהלו זמן
פתחו אסטרטגיות יעילות לניהול זמן כדי לתעדף משימות, לקבוע מועדים מציאותיים ולהימנע מדחיינות. פירוק משימות לשלבים קטנים יותר וניתנים לניהול, יכול לעזור להקל על תחושות ההצפה ולשפר פרודוקטיביות.
9. חפשו הזדמנויות
חפשו הזדמנויות להתפתחות מקצועית. לדוגמה, שפרו את הכישורים והידע שלכם כדי לבנות ביטחון ומיומנות בעבודה. זה יכול לעזור להפחית חרדה הקשורה להרגשה חוסר מוכנות או חוסר ודאות בעבודה, ולאפשר לכם לגשת למשימות בביטחון רב יותר.
10. שינוי הסביבה
שקלו לשנות את סביבת העבודה שלכם. אם החרדה התעסוקתית נמשכת למרות המאמצים לנהל אותה, ייתכן שתצטרכו להעריך האם העבודה הנוכחית מתאימה לכם. זה השלב לבחון הזדמנויות עבודה אחרות, או מסלולי קריירה שמתואמים טוב יותר עם תחומי העניין שלכם.
מומלץ לפנות לאיש מקצוע במידת הצורך.
אני כאן בשבילכם – בואו נדבר >>
