שכיר או עצמאי: מה נכון עבורי? – איך לייצר יציבות כלכלית בימי משבר

מה עדיף – שכיר או עצמאי?

“שלום, דניאלה?”
“שלום וברכה” אני עונה.
“הגעתי אליך דרך חיפוש בגוגל ואני צריך קורות חיים מקצועיים”.
“בשמחה” אני עונה, “הגעת למקום הנכון.”

במפגש יונתן מספר לי שהוא עצמאי שש שנים. הוא יוצר, כותב ומפיק מוזיקלי. בחור אינטליגנט ומוכשר מאוד, גר ברעננה עם אישה ותינוק בן שנה.

בשגרה הוא עובד ומרוויח יפה. המלחמה האחרונה, “חרבות ברזל”, הקורונה ולפני כן המבצעים שהיו בישראל – ריסקו לו את הנשמה וגם את העסק.

“אני לא יכול יותר עם חוסר יציבות וגם תנודתיות כזו בהכנסה“, הוא אמר לי.

אני מבינה לגמרי.

ימים לא קלים עוברים על כולנו מאז ה-7 באוקטובר, והיום, כשלושה חודשים אחרי, עדיין לא רואים את הסוף.

מצד אחד שגרת חירום – חוזרים לשגרת לימודים, עבודה, עשייה; ומצד שני האחים שלנו בשבי, החיילים שלנו נלחמים כמו אריות וכל בוקר אנו מתעוררים עם “הותר לפרסום” חדש, ושוב נשבר הלב.

עצמאים רבים חווים שיתוק.
קושי רגשי להניע את הגלגלים של העסק, או בכלל לפתוח מבערים כי זה מלווה בתחושת אשמה גדולה.

הלב נשבר אבל הוא ממשיך לפעום – אמרה לי חברה קרובה.

אך מה עם העסקים שלנו…?
ומה קורה עם אלה שעדיין בצו שמונה, או אחרים שלא חסכו גרוש לבן ליום סגריר?

פגשתי בחודשיים האחרונים עצמאים רבים שהספינה שלהם היטלטלה והשבר הפך למשבר; גם כלכלי וגם תעסוקתי, שגרם ללא מעט מהם לחשב מסלול מחדש.

הפעם בחרתי לענות על 2 שאלות מרכזיות:

1. האם כולם יכולים / בנויים להיות עצמאים? ולמה קשה לעצמאים להפוך לשכירים ולהפך?
2. מה ניתן לעשות כדי שהטלטלה הבאה לא תהפוך למשבר?

טיבו של שינוי תעסוקתי

במפגשי הכוונה תעסוקתית אני שואלת את הנועצים שלי מה “משרת הזהב” שלהם. כמו כן – אם היו יכולים להתקבל לכל עבודה, מה היא הייתה ועל איזה כיסא היו בוחרים לשבת.

אז עולים וצפים כל החלומות ואיתם גם כל הפחדים שלהם.

עם השנים גיליתי כי אנשים עובדים במקומות עבודה שהוריהם בחרו עבורם, או שהחיים גלגלו אותם. לאחר שנים של ניסיון וידע רב, הם לא חושבים שנכון או אפשרי בכלל עבורם לשנות כיוון, גם אם גילם צעיר יחסית.

במקרה של יונתן, וגם לפי המפה הנומרולוגית שלו, למדנו שהוא מאוד עצמאי, יצירתי, בעל מעוף ודמיון וזקוק במקום העבודה למקסימום עצמאות. בשל היותו יוצר – קשה ליונתן לקום בשעות מוקדמות בבוקר, והוא איש של לילה.

למרות הצורך שלו ביציבות כלכלית, הוא לא באמת רצה להחליף או לשנות את העיסוק שלו. הפתרון היה הוספה של עוד מוצר חדש לעסק, שלא היה קיים קודם, מה שהגדיל לו את ההכנסה ויצר לו שקט.

בנוסף הוא למד להפריד את הוצאות העסק מהוצאות הבית, ולנהל את העסק כיחידת רווח והפסד נפרדת, עם תוכנית עבודה ותוכנית שיווק מסודרת להפליא. יונתן הפך להיות מנטור לצעירים יוצרים, ושילב גם עבודה בהוראת מוזיקה בשני בתי ספר נחשבים כפרילנסר, ובכך יצר הכנסה קבועה נוספת.

השאלה של שכיר או עצמאי תלויה באישיות של האדם, ביכולת שלו לנהל את עצמו, וכן ביכולותיו להתמודד עם אתגרים שהם לא רק מקצועיים. בהרצאות תעסוקה אני תמיד אומרת שכדי להיות אינסטלטור מצליח לא מספיק לדעת לפתוח סתימות. צריך להיות גם מנהל רכש ולרכוש את הציוד במחיר רווחי; לדעת לנהל מלאי ובלאי, למכור ולתת שירות, לטפל בהתנגדויות של לקוח, לנהל כסף וכמובן לחסוך לחודשים בהם ידוע שההכנסה יורדת (כמו למשל שנים בהם יוצא שכל חגי תשרי נופלים באותו חודש ויש מעט מאוד ימי עבודה).

אז לא כל אחד יכול להיות עצמאי

המעבר של שכיר לעצמאי עבורי לא היה פשוט; זאת למרות שנולדתי וגדלתי בבית של עצמאים, הורים שעבדו יחד והעבודה הייתה חלק מכולנו. ביציאה לעצמאות האישית שלי, ממנהלת משאבי אנוש ליועצת תעסוקה ויועצת לכלכלת המשפחה, הרגשתי בדידות מאוד גדולה. סיעור מוחות ועבודה בסביבה דינמית היו חסרים לי מאוד.

מה עזר? הצטרפות למפגשי נטוורקינג של ארגון עסקים עושים עסקים, ובשנים מאוחרות יותר יצירת סדר יום שכלל השתתפות בחוג ריקוד פעמיים בשבוע בבוקר, לצד יום לימודים קבוע וכן הלאה. כל אלו יצרו לי מסגרת חברתית שהייתה חסרה בתחילת הדרך.

ולשאלה מה ניתן לעשות כדי שהטלטלה הבאה לא תהפוך למשבר?
התשובה – לנהל את העסק כיחידת רווח והפסד נפרדת מהבית.

את כספי ביטוח לאומי, מע”מ ומס הכנסה להפריש כל חודש לפק”מ, ואז ב-15 לחודש הבא לא יהיו הפתעות. כמו כן להשאיר בעובר ושב של העסק הכנסות של 3 חודשים (הסכום אותו רגילים להעביר לחשבון של הבית), וכמובן לחסוך לפני כל הוצאה גדולה של שדרוג מחשוב לעסק או ציוד וכדומה.

עסק, כמו בית, דורש מנהל.
רוצים להתייעץ מה נכון עבורכם? דברו איתי >