התעמרות במקום העבודה – למה זה קורה ומה עושים

לאחרונה הגיעו אליי כמה מקרים בהם התלוננו הנועצים שלי, כי המנהל במקום העבודה מתנהג אליהם בצורה מזוויעה. למרות שהדבר אסור בחוק, מקרים של התעמרות בעבודה הפכו נפוצים בשנים האחרונות. אז איך מזהים ומה ניתן לעשות?

מהי התעמרות במקום העבודה

התעמרות בעבודה מוגדרת כיצירת סביבת עבודה עוינת עבור גורם/ים מסוים/ים, על ידי גורם/ים אחר/ים במקום העבודה. הדבר עלול לפגוע בכל אחד ואחת – החל מעובדים זוטרים ועד מנהלות בכירות, כולם סובלים מהתנכלויות חוזרות ונשנות על ידי הגורם הבעייתי.

התנכלות תעסוקתית אינה פיזית לרוב, אלא פגיעה חוזרת ונשנית שיכולה להתבטא בכמה צורות: השפלה, חוסר אונים, בידוד, העמסת עבודה או לא לספק עבודה כלל, דיבור בצעקות, הרעת תנאים (הלנת שכר, צמצום משרה), הטרדה מינית, אפליה על בסיס מין, גזע, דת ועוד.

ראוי לציין כי הביטוי “התעמרות בעבודה” התעורר בשל הפסיקות המשפטיות של מני נפתלי וגיא אליהו נגד שרה נתניהו. אומנם איסור התעמרות בעבודה מוגדר בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אך למעשה הוא “יצור משפטי” מעט מעורפל, שלובש ופושט צורה בהתאם למקרה הנדון.

סיבות אפשריות להתנכלות תעסוקתית בעבודה

• עומס עבודה ומחסור בעובדים / בידיים עובדות.
• תחלופה גדולה של עובדים (לדוגמה: דור Y).
• המצב הכללי והכלכלי של המעסיק.
• סטרס ועומס נפשי אישי או לאומי.
• מנהל קשוח מדי שגובל במתעלל.

התלבטויות בעקבות התעמרות בעבודה

עובדים שסובלים מהתעמרות, סובלים גם מהתלבטויות רבות בעקבות כך:

• פחד לעזוב את מקום העבודה, שמספק יציבות כלכלית ותעסוקתית.
• האם להתפטר או לחכות לפיטורים ואז לקבל גם זכאות לדמי אבטלה.
• קושי למצוא עבודה – זה לא הולך ונהיה קל יותר בגלל גיל או מצב בטחוני נוכחי (מלחמה).
• אני לא באמת רוצה לעזוב כי טוב לי הכל חוץ ממנו / ממנה.

מה עושים במקרה של מנהל מתעלל בעבודה

לעיתים לוקח זמן עד שהעובד מבין שהוא בעצם עובר התנכלות כלשהי. ברגע שזה מבשיל וברור, מומלץ לא לחכות או לשמור בבטן, ולהתחיל בסדרת פעולות.

שלב 1 – לתעד
מכיוון שמדובר בחוויות שעיקרן סובייקטיביות ולעיתים קשות להוכחה, חובה לתעד כמה שאפשר כל מקרה של התנכלות: להקליט או לצלם שיחות, לתעד מיילים והודעות SMS / וואטסאפ וכן הלאה. לצרכים משפטיים ואחרים, יש להוכיח שמדובר בסיטואציה שחוזרת על עצמה – ולא מקרים בודדים בלבד.

שלב 2 – לדווח
בארגונים גדולים יש מחלקות / מנהלי משאבי אנוש שאליהם ניתן לפנות; בעסקים קטנים ובינוניים ניתן לפנות למנהל/ת בכיר/ה יותר או מנהל מקביל. דיווח מסייע לבסס את המקרה גם מבחינה משפטית, ואם תדלגו עליו אתם מקטינים את הסיכוי לקבלת פיצויים בהמשך.

חוץ מהדיווח במקום העבודה, מומלץ לפנות גם לייעוץ משפטי ולברר האם יש עילה לתביעה ולקבלת פיצויים. לא כל מקרה ייחשב כהתעמרות במקום העבודה, ולכן חשוב לפנות לעורך דין מומחה בתחום.

אם אתם במצב נפשי בעייתי בשל ההתנכלות, פנו גם לייעוץ פסיכולוגי או אחר.

שלב 3 – לשנות
האם שווה לעשות שינוי ולהחליף את מקום העבודה? זו התלבטות לא פשוטה, כפי שראינו קודם לכן.

אני ממליצה, בין היתר, לעשות עבודת התבוננות פנימית ולנסות להבין למה זה הגיע לפתחי? איפה זה פוגש אותי? מה מפעיל אותי בהתנהגות הספציפית שלו/ה – האם הרגשתי / חוויתי משהו דומה בעבר? שווה בדיקה אישית.

אני יודעת שכל מה שבא לפתחי בא לתיקוני. אני לא יכולה לשנות את האחר אלא רק את עצמי. לדוגמה – לנסות לתת פרשנות חיובית. להסתכל על הסיטואציה מנקודת רוחק. לא למהר להאשים את עצמי או להסיק מסקנות לא מקדמות.

כמו כן, כחלק מהייעוץ התעסוקתי שאני מציעה – אני משתמשת גם בנומרולוגיה כדי להבין מהו המועד הנכון לשינוי, והאם בכלל כדאי לעשות שינוי כלשהו.

בהנחה שהבנו שאנו מעוניינים בשינוי, כדאי לרענן את קורות החיים שלנו ולהתחיל לחפש עבודה אחרת מתוך חוזק וביטחון עצמי.

במקביל מומלץ להתכונן לראיונות עבודה כדי להבין מה להציג למראיין, ובעיקר מה לא להגיד בראיון (ספוילר: לא ללכלך על הבוס הקודם, גם אם מדובר במקרה של התעמרות).

זקוקים לעזרה בקבלת ההחלטה? לא בטוחים?
פנו אליי ויחד נבדוק מה מתאים