מה זה כסף בשבילך?

מה זה כסף עבורך?

“מה זה כסף בשבילך?”, אני שואלת את דן כדי לברר מה מערכת היחסים שלו עם כסף.

“כסף זה כוח”, הוא עונה לי.

“ממממ”, אני אומרת, “יש לך כסף – יש לך כוח. אין לך כסף – אין לך כוח.”

“כן יש בזה משהו”, הוא עונה. אני רואה את גלגלי המוח שלו מנסים לעכל ולבדוק.
“אף פעם לא שאלו אותי שאלות כאלה”, הוא חייך.


“ספר לי על הבית שבו גדלת. מה שם אמרו על כסף? משהו אחד שאתה זוכר.”

“אימא שלי אמרה לי תמיד מה אתה בוכה? יש לך משכנתא? יש לך חובות? לא.”
“אז אין לך סיבה לבכות, קדימה תירגע”.

אימא לא נתנה לגיטימציה לבכי, לעצב או לצער. רק למי שאין כסף מותר לבכות.
אתה ילד, אין לך דאגות של חובות ומשכנתא, אזי אין צורך לבכות.

ועכשיו יש לי משכנתא ויש לי חובות אז יש לגיטימציה לבכי, לנהי לצער.
נכון מאוד. אף פעם לא חשבתי על זה ככה.

מערכת היחסים שלנו עם כסף מתחילה בבית שבו גדלנו.
שם נבנו האמונות הדעות והמחשבות שלנו הקשורות לכסף.

לא כל מה ששמענו או ראינו בבית אכן מקדם אותנו.
בבית שבו אני גדלתי אמרו לי שכסף לא גדל על העצים. צריך לעבוד קשה בשביל כסף.

וכך קרה שכל חיי הרגשתי מאמץ-יתר בכל הקשור לכסף (קוראים לזה וורקוהולית). אם לא עייפתי או אם לא התאמצתי מדי, לא הרגשתי שמגיע לי; הרי כסף לא גדל על העצים.

היום, אחרי שנים על גבי שנים של התבוננות ועבודה פנימית, אני יודעת שצריך לעבוד, נקודה.
קשה יש רק בלחם, וגם אותו אוכלים.


הגישה שלי אומרת שכל מה שקורה בחיינו צריך להיות בקלות בזרימה ובהנאה.

אדם שאוהב את העבודה שלו לא באמת מרגיש שהוא עובד ולא באמת מתעייף מכך.
כסף הוא בסך הכל אנרגיה אותה אנו נדרשים לנהל.

כסף זה לא טוב או רע. כסף הוא ניתן. כסף נוכח בחיינו, ורוב הדילמות הכלכליות לעניות דעתי וניסיוני נובעות מחוסר ניהול או ניהול כושל, מאחר ואין חינוך פיננסי בישראל. לכן כולם נוהגים להתגלגל מחוב לחוב, מהלוואה להלוואה, מקרן השתלמות אחת לאחרת. לא באמת מנהלים, לא באמת חוסכים ולא באמת חיים שפע.


לחיות בשפע הוא ללמוד להסתכל על החלק המלא של החיים, ולא על החלק החסר.

הדילמות הכלכליות שלנו נובעות מפער בין מצוי לרצוי.
הרצוי, לדוגמה, הוא הרצון לטוס לארה”ב כאשר המצוי הוא תקציב לטיסה קצרה לאירופה.
הרצוי – לגור בדירת 5 חדרים עם גינה, והמצוי – דירת 3 חדרים בניין וחוסר יכולת לשדרג.

לחיות תודעת שפע הוא להבין שמה שיש לי זה טוב. אני לוקח אחריות על חיי, אני עובד, אני בהודיה על היש, אני יוזם, שמח, פועל בנדיבות, לומד, מתפתח יותר ועושה לפחות משהו אחד משמעותי למען מישהו.

לחיות בתודעת מחסור זה לחשוב ש”מגיע לי”. אדם שמתלונן, כועס, מאשים ומבקר את הזולת – פועל ללא שום תכנון, קצר רוח מתייאש בקלות פסימי ולחוץ כל הזמן.


מה אני מציעה? במקום לומר למה לא, לשאול איך כן.

מה הצעד הבא הקטן שאוכל לעשות כדי להיטיב את מצבי.

פניות רבות מגיעות אלי לאור משבר הקורונה. עובדים שכירים בארגונים אשר שכרם ירד ב-20%; מקרים בהם אחד מבני הזוג פוטר או הוצא לחל”ת; מצבי אי ודאות וחוסר ביטחון תעסוקתי הגורם לחוסר יציבות כלכלית.

יש קושי הנובע מפער שלילי שנפער בין הוצאות להכנסות.
אנחנו אחרי סגר ראשון ואחרי ההלם, והנה סגר שני – חגי תשרי ואין לדעת מה יהיה מחר.


לכן התוכניות לא יכולות להיות ארוכות טווח כמו פעם.

כולנו מתבקשים לעצור, לנשום ולחשב מסלול מחדש.

אנחנו נדרשים לשנות דפוס התנהלות ודפוס התנהגות וללמוד לחיות שפע. לחיות כאן ועכשיו, לשחרר את תחושת הכעס, הפחד והתסכול, ולבדוק מה כן אפשר לעשות שיקדם אותי לצעד הקטן הבא.

העסק בעצירה? – אולי זה הזמן לפנות זמן לכתיבה, אולי לצלם סרטונים, אולי להקים אתר, אולי לבנות רשימת תפוצה, אולי ללמוד קורס או סדנה שיקדמו אותי ואת העסק שלי?
שכיר בארגון? – לאור הקיצוצים בחברה, מה עוד אוכל לקחת על עצמי בעבודה על מנת לייצר עוד הכנסה למעסיק שלי? מה שנקרא: נע”ת – “נוסף על תפקיד” באותו מקום עבודה.
לא מאפשרים לי להישאר שעות נוספות? – האם אוכל לעשות עבודה נוספת מהבית בשעות הערב? האם יש משהו ללמוד בקורסים החינמיים?
חל”ת? פיטורין?כתוב מחדש את קורות החיים שלך. הצטרף לאתרים רלבנטיים, פתח כרטיס בלינקדאין. האם הכרת בפייסבוק את קבוצת “מפוטרי הקורונה ומעסיקי המחר”? אני ממליצה בחום.

ערוך מיפוי של כל החברים / קרובים / שכנים אליהם תוכל לשלוח את קורות החיים שלך, ולבקש שיפיצו במקום העבודה שלהם.
יש פתרון. אם רק נלמד לנהל; לקחת אחריות; ולשאול שאלות נכונות – נוכל לזמן לעצמנו מציאות טובה יותר.

אני כאן לכל שאלה, בכל עת!
דניאלה הירש 054-4858511 וגם בטופס המקוון >

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
קידום אורגני > עמית אדלר