הכלכלן ההתנהגותי, פרופ’ דן אריאלי, כותב בספרו “לא רציונלי ולא במקרה” – ששימוש בכרטיס אשראי רק דוחה את הכאב של הקנייה. הכאב מגיע חודש אחרי, כשהתשלום באמת יורד מחשבון הבנק.
מומחה אחר בתחום הכלכלה אומר למאזיניו ששימוש באשראי הוא למעשה צבירת חוב. אומנם מדובר בחוב קצר מועד, שמשולם אוטומטית מדי חודש בחודשו – אבל עדיין מדובר בסוג של אשליה, כי אנחנו לא מוציאים כסף מהכיס באופן מיידי.
מצד אחד זה נכון. אין ספק שכרטיסי אשראי נותנים תחושה מזויפת של “תשלום חופשי”; אבל מצד שני זה לא אומר שהתנהלות עם כסף מזומן בלבד תפתור את הבעיה. כרטיס אשראי, מזומן, המחאה (צ’ק), העברה באפליקציות כגון ביט וכן הלאה – כל אלו הם רק אמצעי תשלום; כלומר איך אנחנו מוציאים כסף, אבל לא כמה אנחנו מוציאים. זה מה שעושה את ההבדל.
אחת הבעיות הגדולות בהתנהלות הכלכלית האישית שלנו (לפחות במדינת ישראל) היא ריבוי אמצעי התשלום. מרוב אמצעים העומדים לרשותנו, אנחנו נוטים לאבד את הראש – ולהשתמש במספר אפיקי תשלום במקביל, כאילו שבסופו של דבר הכסף לא יורד מהחשבון בכל חודש. אבל למעשה ככל שיש לנו יותר אמצעי תשלום, כך גדלים הסיכויים שנצבור חוב (לא תמיד ולא בכל מקרה, אבל בממוצע).
בארצות הברית, לדוגמה, זה בדיוק הפוך. שם אין דבר כזה כמו “כרטיס אשראי” (Credit Card) אלא “כרטיס חוב” (Debit Card). המשמעות היא שאפשר להוציא אך ורק כסף שיש לכם בפועל בחשבון הבנק. אם אין לכם כסף – לא תוכלו להוציא מה שאין ולהיכנס למינוס.
בישראל כמעט לא מכירים את שיטת ההתנהלות הזו. זאת מכיוון שאצלנו הבנקים וחברות האשראי מאפשרים להיכנס למינוס, כי הם גובים עליהם ריביות מטורפות (שלא לדבר על עמלות הזויות עבור כל פיפס, דמי כרטיס חודשיים וכל תירוץ אפשרי אחר לקחת מאיתנו עוד כסף). במדינות אחרות יש לבנקים דרכים אחרות להרוויח כסף, ולא בהכרח על חשבונם ועל גבם של הלקוחות.
אז איך מתנהלים בחוכמה עם ריבוי אמצעי תשלום?
ראשית – להיות מודעים לכך שריבוי אמצעי תשלום לא מפחית או מצמצם את התשלומים שעלינו לשלם כל חודש. בסופו של דבר כל הקליקים באפליקציות או העברות הכרטיסים בקופות, מגיעים ליום התשלום.
שנית – השתמשו בכרטיס אשראי אחד בלבד; לא בשניים או בחמישה כרטיסים. ריבוי של כרטיסי אשראי עלול להוביל לצבירת חוב שממנו תתקשו לצאת.
השתמשו במזומן מתי שאפשר ונוח, כל עוד אינכם חורגים מהתקציב המשפחתי שהגדרתם מראש (עדיין לא הגדרתם תקציב? דברו איתי ותוכלו לחסוך אלפי שקלים בכל חודש).
אין שום בעיה להשתמש באפליקציות תשלום, כגון ביט או פייבוקס; אבל בדיוק כמו עם כרטיסי אשראי ומזומן – היו מודעים מראש לכמויות הכסף שאתם מעבירים ולאילו מטרות. כל עוד תיצמדו לתקציב מתוכנן היטב, לא אמורה להיות בעיה.
למי שלא יודע – גם בישראל אפשר לנהל חשבון דביט באמצעות בנק הדואר. ה”חיסרון” היחיד הוא שלא תוכלו להיכנס למשיכת יתר בחשבון, ותידרשו להתקיים בהתאם לכסף שקיים בפועל (כדאי לקבל ייעוץ כלכלי מקצועי לפני שפונים לפתרון מסוג זה. אני כאן לרשותכם).
השיטה שלי חילצה מעל 1,200 משפחות ממינוס כרוני!
רוצים שיישאר לכם יותר בכיס בכל חודש? – צרו קשר עוד היום
