“המפעל נסגר, הבנק סגר, הכוח נגמר והלב נשבר” – שר רמי קליינשטיין.
האומנם?
אנו חיים בעולם של חוסר ביציבות תעסוקתית. בעבר אנשים עבדו שנים ממושכות במקום עבודה אחד. עבודה קבועה אפשרה להם יציבות כלכלית ויכולת לתכנן הוצאות והכנסות, ולחיות ע”פ דפוס התנהגות קבוע.
בשנים האחרונות אנו מחליפים מקומות עבודה בתדירות גבוה הרבה יותר. התרבות בה אנו חיים מעודדת החלפת מקום עבודה לצורך שיפור שכר ותנאים. ולעיתים הפיטורין אינם תלויים בנו. הניידות הגבוהה גורמת לקושי בהיערכות עתידית ובתכנון כלכלת המשפחה.
המעברים ממקום עבודה אחד למשנהו הגורמים לעיתים לקשיים ולמשברים כלכליים מביאים איתם תחושת פחד ודאגה.
כיועצת מוסמכת בתחום כלכלת המשפחה וכן להכוונה תעסוקתית, אני נחשפת לכל אותם פחדים וחששות שעולים כאשר אדם מפוטר, חושש לפיטורין, רוצה לשנות כיוון, מתלבט אם לפתוח עסק עצמאי או לצאת ללימודים. הדבר נכון גם לגבי נשים אחרי לידה אשר מבקשות לאזן בית ועבודה, וחוששות מפני העתיד הכלכלי, האישי ומקצועי שלהן.
אז ממה אנחנו פוחדים? האם הפחד משתק אותנו או אולי הוא זה שמניע אותנו לעשייה. “פחד” בהיפוך אותיות הוא “דחף”. להלן כמה דוגמאות שנתקלתי בהן:
“בכל פעם שאני עומדת ביעדי המכירות שלי ועוברת אותן קורה לי משהו רע בריאותית ” כך היא מספרת לי. “פעם שברתי רגל ובפעם אחרת נמצא אצלי גידול ” אני בעיקר פוחדת מהצלחה!
דוגמה נוספת:
“חברת הסטארט אפ שבה עבדתי לא הצליחה לגייס כספים וכך נאלץ המנכ”ל שהוא חבר קרוב שלי לקצץ בכוח אדם. תחושת הסוף, הפחד מפיטורין, החשש ממה יגידו ואיך נסתדר כלכלית עד אשר אמצא מקום חדש הדירו שינה מעיני.”
דוגמה נוספת:
“לא רוצה להיות שכיר” המשפט הראשון שאמר לי מייד כשנכנס. לא יודע מה אני רוצה, אין לי כיוון. 11 שנים בניו יורק הייתי עצמאי והרווחתי הרבה מאוד כסף, החלטנו לעלות לארץ ולגדל את ארבעת ילדנו קרוב למשפחה”, כבר 3 שנים בארץ שאנו מבזבזים את החסכונות שלנו ועדין אין לי כיוון, עבודה כשכיר בארץ לא תאפשר לי לחיות ברווחה לה אני רגיל”- שוב אני נתקלת בפחד מהלא נודע, פחד מכישלון, פחד משינוי.
במהלך שנות עבודתי עם אנשים גיליתי שיש כמה סוגים של פחד:
1. פחד מודע – הנועץ שלי יודע ומבין ממה הוא פוחד.
2. פחד לא מודע – הנועץ שלי פוחד אולם הוא לא יודע להסביר ממה, כמו עננה שחורה ופחד משהו רע שיקרה אבל לא יודע מהו.
מה עושים? איך מתמודדים עם הפחד?
- להבין שהפחד קיים – לדבר עליו,לעיתים ההבנה וההכרה מהווים חלק נכבד מהפתרון.
- לנסות ל”פרק” את הפחד לגורמים – הרי פחד הוא סובייקטיבי. אותה סיטוציה כל אחד פוחד ממשהו אחר שיקרה. לדוג’ פיטורין: פחד ממה יגידו, פחד שלא אמצא מקום עבודה חדש, פחד שלא יהיה לי מה להאכיל את הילדים.
- לחשוב ולבחון מה המצב הכי גרוע / רע שעשוי להתרחש.
- לשנות את התסריט ולנסות למצוא פתרונות ריאליים אפשריים לפי מודל אפר”ת (אירוע, פירוש, רגש, תגובה). לבדוק מהן האמונות אשר מעכבות אותי. האירוע תמיד אותו אירוע, זהו מצב קיים; אולם הפרשנות שלנו היא שונה, ובהתאם מעוררת רגש ותגובה שונה.
- לחבק את הפחד ולאחר מכן לשחררו – אם לא תוכלו לבד אני ממליצה לפנות לאיש מקצוע.
“אהובתי אל פחד”, שר שלום חנוך בנגד הרוח: “תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר”. לעיתים נוכל לשחרר את הפחד אם ניתן לו הסבר רציונלי. אם נשתף אנשים קרובים אשר מהווים עבורנו סביבה תומכת נגלה שנוכל להפוך את הפחד להזדמנות וממנה לצמוח. לעיתים כל מה שאנו זקוקים לו הוא לקחת צעד אחד אחורה על מנת שנוכל לראות ולאפשר לעוד ועוד דלתות והזדמנויות מצוינות להיפתח בפנינו. הרבה פעמים אנחנו בוחרים להישאר לשווא מאחורי אותה דלת סגורה וחבל!
כל סיום הוא התחלה חדשה ולכן אם אתם עדין מתלבטים לקראת שינוי בקריירה, או זקוקים לעזרה בשדרוג קורות החיים אני כאן בשמחה עבורכם.
