משפחה כעסק לכל דבר (או: הבית הוא העסק הפרטי שלנו)

משפחה כעסק לכל דבר (או: הבית הוא העסק הפרטי שלנו)

משפחה היא עסק וכך צריך לנהל אותה מבחינה כלכלית

“היינו חברים טובים, גדלנו ביחד, חתמתי לו ערבות – הוא ברח, עזב את הארץ והותיר אותנו חסרי כל” – כך אמר לי דוד כשנפגשנו.

“עדיין לא סיימנו את המשכנתה שלנו, ובעוד 4 שנים אנחנו אמורים לצאת לפנסיה ויש לנו ילדים לחתן”, כך אמרה ציפי בעיניים בורקות.

“אנחנו עובדים ומרוויחים יפה אך הכל נבלע בים החובות.”

זוג בשנות החמישים המאוחרות, הורים לשלושה ילדים בוגרים שעזבו את הבית, גרים בדירה יפה וצנועה במרכז הארץ.

הם הגיעו במסגרת ייעוץ לכלכלת המשפחה, ואני יושבת מולם ושוב שאלות חשובות נותרות ללא מענה: האם חסכתם משהו לאורך השנים? השכלה גבוה לילדים? לחתונה? מה סך החובות שלכם? מה הריביות שאתם משלמים? כמה אתם חייבים? האם אתם יודעים מהי יכולת ההחזר שלכם?

סיפור אמיתי, שמות בדויים.


אם רק תקדישו מספר דקות למחשבה על האנלוגיה הבאה, ייתכן מאוד שתחשבו אחרת וגם תפעלו:

  • במקום עבודה כל מנהל יודע מהם היעדים שלו ומה התקציב. בבית הפרטי שלו אין לו שמץ של מושג על מה מוציאים הילדים וכמה.
  • כשאתה יוצא בסוף יום עבודה מהמשרד אתה מכבה את האור וגם את המחשב – האם גם בבית אתה עושה את זה?
  • בעסק כל מנהל יודע מה נכנס ומה יוצא; בבית אין תחושת שליטה על המזומנים בכלל.
  • בעסק יש תוכנית עסקית: יעדים לטווח קצר וארוך. מה קורה בבית? מחכים לקרן ההשתלמות שתיפתח, או למשכורת 13 ומה קורה אז? מכסים את המינוס.
  • צעירים מסיימים לימודים, מתחילים לעבוד ולהרוויח ולא חושבים על קניית דירה או חיסכון לדירה. הם מחליטים לשכור דירה בלב תל אביב ולצאת לחיים הטובים. מגיע להם אחרי שירות צבאי ואוניברסיטה, לא? ואז לקראת גיל 30 הם מחליטים להתמסד, לבנות לעצמם את הקן המשפחתי – ואז הופ! מוצאים עצמם ללא הון התחלתי וללא כסף לרכישת דירה.
  • “לכולם יש”, אומר לי הבן שלי, אז מה אני מגיבה? אז אני חייב הוא עונה. לך תסביר לילד שגם בתרבות השפע ובעולם של מגוון רחב של בחירות, צריך לקבוע סדרי עדיפויות; שלעיתים צריך ללמוד לוותר; כי לא כל מה שהעין רואה והלב רוצה הכיס יכול לשלם. אז היום זה אייפוד ואייפון, ובהמשך רואים את זה ברכישת דירה גדולה לזוג צעיר, שלא מסוגל לעמוד בהחזר. לצערי רואים את זה הרבה.
  • היום כולם כבר יודעים, תוחלת החיים עולה: הממוצע היום 85 לנשים ו-83 לגברים. הפנסיה שצוברים במהלך שנות העבודה אינה מספיקה לממן שנים רבות כל כך. על כך תוסיפו את העובדה ש-30% מהקשישים יזדקקו לטיפול סיעודי. בשנים הראשונות של היציאה לפנסיה מגשימים כל מיני חלומות ופנטזיות, ולאחר מכן הכסף שנותר, לא תמיד הוא רב, משולם לבית אבות או לפיליפינית.

המסקנה: אם נתייחס לבית הפרטי שלנו באותה רצינות ואחריות כמו שאנחנו נוהגים במקום העבודה, ייתכן מאוד שנוכל לחיות שנים רבות ברווחה כלכלית ובשקט נפשי, וגם יתאפשר לנו להשאיר משהו לילדים.

אני מאמינה ביכולת של משפחה לשנות את מצבה. משפחה, כמו עסק, לא יכולה לחיות במינוס, ובוודאי שלא מינוס כרוני. אם היה כך בעסק הפרטי שלנו, היו צריכים לפשוט את הרגל או להתמודד חלילה עם נושים. מינוס בחשבון הבנק הוא אתגר והזדמנות לפעול ולחשוב אחרת.


שאלה שנשאלתי: כמה עולה ייעוץ והאם הוא מטפל גם בנושא הפנסיה?

תשובתי: יועץ לכלכלת המשפחה מציע פתרונות לאחר שהוא לומד את התנהלות המשפחה בשוטף: הוצאות, הכנסות, דיור ומשכנתה. היועץ נותן מענה ובונה טבלת יעדים לטווח קצר וארוך. המשפחה מקבלת טבלת היערכות לסיכונים, וזאת מאחר שהוא מבין את חשיבות החיסכון לפנסיה וביטוחים חשובים אחרים – כמו ביטוח סיעודי, אובדן כושר עבודה, הזדקקות לניתוחים והשתלות או מוות חלילה.

היום יש מומחה לכל דבר וצריך לפנות למומחים, אבל רק אחרי שיש מישהו מקצועי שיכול באובייקטיביות לראות את התמונה כולה.

יועץ למשכנתאות ימכור לכם משכנתא מבלי לבדוק מה יכולת ההחזר שלכם. סוכן ביטוח ימכור לכם ביטוחים מבלי לבדוק אם יש כפילויות, ומבלי להכיר את סדרי העדיפות שלכם; או שימכור לכם פנסיה מבלי לדעת מה רמת החיים הנדרשת.

יועץ לכלכלת משפחה רואה את המשפחה ואת כל צרכיה, ונותן כלים מעשיים להתמודדות.